האמת העירומה (Country Of My Skull)
תקציר הסרטבריטניה / אירלנד, 2003
100 דקות בימוי: ג'ון בורמן לאנגסטון וויטפילד (סמואל ל. ג'קסון) הוא עיתונאי אמריקאי בשירות העיתון "וושינגטון פוסט". העורך שלו שולח אותו לדרום אפריקה לסקר את ישיבות וועדת הפיוס והאמת, בהן נאשמי הרצח והעינויים משני צדי המתרס של תקופת האפרטהייד מוזמנים לעמוד מול קורבנותיהם. הווידויים שלהם, חשיפת האמת ובקשת מחילה, עשויים להעניק להם חנינה. האם הפצעים העמוקים של תקופת האפרטהייד יכולים להגליד באמצעות מחילה ופיוס? לנגסטון מוצא את עקבותיו של קולונל דה ג'אגר, המענה הידוע לשמצה של משטרת דרום אפריקה ומנסה לחדור אל תוך מוחו המפלצתי, חוויה שמאלצת אותו להתמודד עם השדים שבתוכו. אנה מאלאן (ג'ולייט בינוש), היא משוררת אפריקנית המכסה את האירועים עבור תחנת רדיו. בתור אדם לבן בדרום אפריקה היא מזועזעת מסיפורי האימה שבוצעו על ידי בני עמה. אנה ולאנגסטון חייבים להתמודד עם תחושת הזהות שלהם. לאן הם שייכים? עד כמה הם אחראיים למעשי האחרים? העדויות הנוגעות ללב של הקורבנות משפיעות על כולם בצורה משמעותית. במובנים רבים הם מתרחקים ממשפחותיהם, והחוויה שהם חולקים מקרבת אותם נפשית וגופנית יותר ויותר. נקודות מרכזיות לדיוןעינויים – הסרט מציג בפנינו סיפורים היסטוריים של קורבנות האפרטהייד דרך ועדת האמת והפיוס שהתקיימה עם תום השלטון. ניתן ללמוד דרך הסרט מהם עינויים ולעלות את השאלות מדוע הם קורים - לשם השגת מידע או הודאה? אולי יצר הרע של בני האדם? ועדת האמת והפיוס גם מעלה בפנינו את השאלה האם ניתן לסלוח.
צרכנות תקשורת – עלילת הסרט עוסקת במקרים קשים של עינויים שהתרחשו בשלטון האפרטהייד בדרום אפריקה, אך לאורך כל הסרט איננו רואים ויזואלית את העינויים על המסך. מדוע בוחר הבמאי לא להראות לנו את העינויים? מאחורי כל תסריט, כתבה, ציור, צילום ועוד עומדת אידיאולוגיה מסוימת שהיוצר מבקש להעביר, וכצרכני תקשורת עלינו להיות ערים לכך ולא לקבל כל יצירה כאמת. צייתנות וקונפורמיזם – הסרט מציג בפנינו מעשים קשים, לא אנושיים ולא מוסריים שבוצעו בזמן משטר האפרטהייד על ידי החיילים. הסרט גם מספר לנו על כך שכל העדים לכך שתקו ונתנו לאלו להתרחש. מעשים אלו מלמדים אותנו על הזוועות שמסוגלים לבצע בני אדם כאשר הם נתונים בסיטואציה מסוימת, או כאשר הם מקבלים פקודה מהממונים עליהם. אירועים כאלו לצערנו התרחשו לא אחת בהיסטוריה, ולכן נעשו על כך ניסויים פסיכולוגיים אשר מבקשים לבחון מה מסוגלים לבצע בני אדם כאשר הם מקבלים פקודות. דוגמא לכך היא הניסוי של מילגרם. שאלות של זהות ושל אחריות אישית – הסרט מעלה שאלות לגבי זהות והקשר שלה לאחריות אישית לאירועים אלו. האם כל הלבנים באפריקה אשמים במה שקרה רק מפני שהם לבנים? מה לגבי השחורים ששתקו? האם בחור אמריקאי שחור איננו אשם בשתיקה רק בשל הריחוק הגאוגרפית? על כולנו חלה אחריות חברתית מסוימת, וכדאי שנהייה ערים לכוח שלנו לשנות ולהשפיע. |
האמת העירומה - טריילרסוגיות מרכזיות בסרט:מתוך הסרט |