חופש דת וחופש מדת
חופש דת הוא מן החירויות הבסיסיות הניתנות לאזרחים במדינה דמוקרטית. הזכות לחופש דת מוגדרת בתור זכותו של כל אדם באשר הוא לבחור באופן עצמאי את אמונתו הדתית, ולקיים את הטקסים והפולחנים של הדת בה בחר. ניתן להתייחס לזכות זו כנגזרת של הזכות לחופש המצפון. באופן אנלוגי מוגדרת הזכות לחופש מדת: זכותו של כל אדם שלא לשייך את עצמו לדת מסוימת, ולא לנהל אורח חיים דתי. חשיבותן של חירויות אלה היא מכרעת בכינון דמוקרטיה תקינה: ברור שמדינה בה מתקיימת כפייה דתית אינה יכולה להיחשב כמדינה דמוקרטית. שלילת חופש הדת/חופש מדת מן הפרטים במדינה משמעה סירוס הזכות לחשוב באופן עצמאי- מן הזכויות היסודיות לקיום פלורליסטי ודמוקרטי. בדומה לזכויות נוספות גם זכות זו נתונה תחת הגבלות: למשל, מובן שאין לאפשר לאדם שבחר להאמין בדת מסוימת לקיים פולחן דתי אשר עלול לפגוע באחרים, רק על מנת שיוכל ליישם את אמונתו הדתית.
חופש דת בישראל
כידוע, בחברה הישראלית פעור שסע עמוק בין הציבור הדתי-חרדי לציבור החילוני. שסע זה הופך את סוגיית חופש הדת/מדת לרגישה במיוחד. הסטטוס קוו ביחסי דתיים חילוניים הוא הסדר הנועד ליישב את המתח החריף השורר בחברה הישראלית בין הדתיים לחילוניים. יצירת ההסדר נובעת מן ההכרה בכך שיש צורך למצוא איזון בין שתי תפיסות עולם שונות בתכלית: תפיסה אחת מיוצגת על ידי הציבור החילוני, ועל פיה יש להגיע להפרדת הדת מן המדינה ולחיזוק זכויות היסוד. תפיסה אחרת, מיוצגת על ידי הציבור הדתי-חרדי, ועל פיה יש להעניק צביון דתי למדינה, ואף להגביל חירויות אשר מתנגשות עם חוקי הדת. דוגמאות לנושאים רגישים שהסדר הסטטוס קוו נועד ליישב: שמירת השבת, כשרות, נישואין וחינוך. בהקשר של שמירת כשרות על פי תקנות ההלכה היהודית, יש לציין כי המוסד המרכזי האחראי על סוגיה זו הוא הרבנות הראשית לישראל. מוסד זה אחראי על שמירת הכשרות במוסדות ציבוריים, וכן על הענקת תעודות כשרות לעסקים החפצים בכך.
דוגמא הממחישה את הבעייתיות שעלולה לנבוע ממתן חופש דת מלא היא פרשת הספר "תורת המלך". הספר, שפורסם בשנת 2009, הוא ספר הלכתי מאת הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור הדן בהלכות הקשורות להריגת גויים. הספר כולל תקנות המתירות להרוג ולפגוע בגויים תחת תנאים מסוימים. עם יציאת הספר לאור קבוצות שונות של דתיים וחילוניים התארגנו יחד במטרה לגנות את תוכנו של הספר ולמנוע את הפצתו. ביולי 2010 נלקח הרב יצחק שפירא לחקירה משטרתית בחשד להסתה לגזענות. רבנים נוספים אשר היו שותפים לכתיבת הספר, בהם הרב דב ליאור, זומנו לחקירות משטרתיות. במאי 2012 הודיעה המשטרה על סגירת החקירה נגד מחברי הספר, מפאת חוסר ראיות. פרשה זו מבהירה כי הענקת חופש דת מלא עלולה להתנגש עם זכויות אחרות- כגון הזכות לחיים ולביטחון הגוף.
חופש דת בעולם
מחוץ לישראל גם כן קיימות דוגמאות רבות לבעייתיות שביישום הזכות לחופש דת. דוגמא מובהקת לכך היא החקיקה נגד ברית מילה בגרמניה. חקיקה זו קובעת כי טקס ברית המילה פוגע בשלמות הגוף של הילד, ועל כן יש לשלול את מעמדו החוקי. בעקבות חקיקה זו קמו סערות רבות בקרב הציבור היהודי בגרמניה ומחוצה לה, מתוך תחושה שמדובר בהגבלה בלתי מוצדקת של הזכות לחופש דת. בעקבות הביקורת הקשה שספגה מערכת המשפט על החלטתה לאסור את ברית המילה, חל דיון מחודש בנושא. לאחר חודשים של התעמקות בעניין הוחלט לבטל את האיסור ולהעביר חוק המאפשר את קיומו של הטקס.
חופש דת בישראל
כידוע, בחברה הישראלית פעור שסע עמוק בין הציבור הדתי-חרדי לציבור החילוני. שסע זה הופך את סוגיית חופש הדת/מדת לרגישה במיוחד. הסטטוס קוו ביחסי דתיים חילוניים הוא הסדר הנועד ליישב את המתח החריף השורר בחברה הישראלית בין הדתיים לחילוניים. יצירת ההסדר נובעת מן ההכרה בכך שיש צורך למצוא איזון בין שתי תפיסות עולם שונות בתכלית: תפיסה אחת מיוצגת על ידי הציבור החילוני, ועל פיה יש להגיע להפרדת הדת מן המדינה ולחיזוק זכויות היסוד. תפיסה אחרת, מיוצגת על ידי הציבור הדתי-חרדי, ועל פיה יש להעניק צביון דתי למדינה, ואף להגביל חירויות אשר מתנגשות עם חוקי הדת. דוגמאות לנושאים רגישים שהסדר הסטטוס קוו נועד ליישב: שמירת השבת, כשרות, נישואין וחינוך. בהקשר של שמירת כשרות על פי תקנות ההלכה היהודית, יש לציין כי המוסד המרכזי האחראי על סוגיה זו הוא הרבנות הראשית לישראל. מוסד זה אחראי על שמירת הכשרות במוסדות ציבוריים, וכן על הענקת תעודות כשרות לעסקים החפצים בכך.
דוגמא הממחישה את הבעייתיות שעלולה לנבוע ממתן חופש דת מלא היא פרשת הספר "תורת המלך". הספר, שפורסם בשנת 2009, הוא ספר הלכתי מאת הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור הדן בהלכות הקשורות להריגת גויים. הספר כולל תקנות המתירות להרוג ולפגוע בגויים תחת תנאים מסוימים. עם יציאת הספר לאור קבוצות שונות של דתיים וחילוניים התארגנו יחד במטרה לגנות את תוכנו של הספר ולמנוע את הפצתו. ביולי 2010 נלקח הרב יצחק שפירא לחקירה משטרתית בחשד להסתה לגזענות. רבנים נוספים אשר היו שותפים לכתיבת הספר, בהם הרב דב ליאור, זומנו לחקירות משטרתיות. במאי 2012 הודיעה המשטרה על סגירת החקירה נגד מחברי הספר, מפאת חוסר ראיות. פרשה זו מבהירה כי הענקת חופש דת מלא עלולה להתנגש עם זכויות אחרות- כגון הזכות לחיים ולביטחון הגוף.
חופש דת בעולם
מחוץ לישראל גם כן קיימות דוגמאות רבות לבעייתיות שביישום הזכות לחופש דת. דוגמא מובהקת לכך היא החקיקה נגד ברית מילה בגרמניה. חקיקה זו קובעת כי טקס ברית המילה פוגע בשלמות הגוף של הילד, ועל כן יש לשלול את מעמדו החוקי. בעקבות חקיקה זו קמו סערות רבות בקרב הציבור היהודי בגרמניה ומחוצה לה, מתוך תחושה שמדובר בהגבלה בלתי מוצדקת של הזכות לחופש דת. בעקבות הביקורת הקשה שספגה מערכת המשפט על החלטתה לאסור את ברית המילה, חל דיון מחודש בנושא. לאחר חודשים של התעמקות בעניין הוחלט לבטל את האיסור ולהעביר חוק המאפשר את קיומו של הטקס.