חופש הביטוי והזכות להפגין
_
חופש הביטוי והזכות להפגין - רקע
חופש הביטוי הוא אחד מהזכויות הבסיסיות של כל בן-אדם, מעצם היותו בן-אדם, והיא מכילה בתוכה את החופש והזכות של כל אדם להביע את דעותיו ומחשבותיו באופן חופשי, בכל דרך העולה על רוחו, מבלי שייחשף לאלימות או השתקה עקב כך, הן מצד הממשל והן מצד החברה. חופש הביטוי כולל צורות ביטוי שונות - בכתב, בעל-פה, באמנות ובפעולות אקטיביות. לא רק זאת, אלא שחופש הביטוי כולל גם את כל סוגי התכנים - ביטוי דעות, ביטוי פוליטי, ביטוי מסחרי וכו'. חופש הביטוי נתפס כחשוב במיוחד בכל הנוגע לקבוצות מיעוטים שקולם אינו נשמע מספיק, או לעתים אף מושתק, או שדעתם קשה ואינה מקובלת על דעת הרוב.
חופש הביטוי מבטא את חופש המצפון, החופש לכל אחד ואחת להיות בעלי מצפון חופשי, שאין בו טעם לולא הפרט לא יוכל לממש את מצפונו ומחשבותיו ע"י הבעתם בכל דרך שיראה לנכון.
הזכות לחופש הביטוי היא אינה זכות מוחלטת ולכן ניתן להגבילה בנסיבות מסוימות. כאשר חופש הביטוי של פרט או של קבוצה מתנגשת עם אינטרסים או זכויות של אחרים, הממשל רשאי להגביל את חופש הביטוי, בהנחה שאכן מתקיימת פגיעה בזכות או אינטרסים שונים(כמו הזכות לכבוד, ביטחון המדינה והאזרחים וכו') ולאחר בחינה ושקילה של הפגיעה בצדדים השונים.
חלק מחופש הביטוי הוא הזכות להפגין, שכן הפגנות ושאר מחאות פומביות, מבטאות באופן פומבי את ביטויו של הפרט או של קבוצת אנשים את דעותיהם, מחשבותיהם ומצפונם ונותנת את האפשרות לפעול למען שינוי הרצוי בעיניהם. זכות ההפגנה אינה זכות מוחלטת ולעתים ניתן לקבוע לה מגבלות מבחינת זמן, מיקום ההפגנה והיקפה, על מנת למנוע פגיעה בסדר הציבורי, בביטחון המדינה והאזרחים או בפגיעה בזכויות יסוד של פרטים אחרים.
חופש הביטוי הוא אחד מהזכויות הבסיסיות של כל בן-אדם, מעצם היותו בן-אדם, והיא מכילה בתוכה את החופש והזכות של כל אדם להביע את דעותיו ומחשבותיו באופן חופשי, בכל דרך העולה על רוחו, מבלי שייחשף לאלימות או השתקה עקב כך, הן מצד הממשל והן מצד החברה. חופש הביטוי כולל צורות ביטוי שונות - בכתב, בעל-פה, באמנות ובפעולות אקטיביות. לא רק זאת, אלא שחופש הביטוי כולל גם את כל סוגי התכנים - ביטוי דעות, ביטוי פוליטי, ביטוי מסחרי וכו'. חופש הביטוי נתפס כחשוב במיוחד בכל הנוגע לקבוצות מיעוטים שקולם אינו נשמע מספיק, או לעתים אף מושתק, או שדעתם קשה ואינה מקובלת על דעת הרוב.
חופש הביטוי מבטא את חופש המצפון, החופש לכל אחד ואחת להיות בעלי מצפון חופשי, שאין בו טעם לולא הפרט לא יוכל לממש את מצפונו ומחשבותיו ע"י הבעתם בכל דרך שיראה לנכון.
הזכות לחופש הביטוי היא אינה זכות מוחלטת ולכן ניתן להגבילה בנסיבות מסוימות. כאשר חופש הביטוי של פרט או של קבוצה מתנגשת עם אינטרסים או זכויות של אחרים, הממשל רשאי להגביל את חופש הביטוי, בהנחה שאכן מתקיימת פגיעה בזכות או אינטרסים שונים(כמו הזכות לכבוד, ביטחון המדינה והאזרחים וכו') ולאחר בחינה ושקילה של הפגיעה בצדדים השונים.
חלק מחופש הביטוי הוא הזכות להפגין, שכן הפגנות ושאר מחאות פומביות, מבטאות באופן פומבי את ביטויו של הפרט או של קבוצת אנשים את דעותיהם, מחשבותיהם ומצפונם ונותנת את האפשרות לפעול למען שינוי הרצוי בעיניהם. זכות ההפגנה אינה זכות מוחלטת ולעתים ניתן לקבוע לה מגבלות מבחינת זמן, מיקום ההפגנה והיקפה, על מנת למנוע פגיעה בסדר הציבורי, בביטחון המדינה והאזרחים או בפגיעה בזכויות יסוד של פרטים אחרים.
חופש הביטוי והזכות להפגין בישראל
הזכות לחופש ביטוי אינה מעוגנת בחוקי מדינת ישראל, אך היא זכתה להגנה במספר פסיקות של בית המשפט העליון. פסק הדין הראשון שניתן ובו עוגן חופש הביטוי, הוא פסק הדין בעניין העיתון קול העם שניתן ב-1954. פסק דין זה מהווה בסיס למשפט החוקתי הישראלי, והוא הפסק דין הראשון שניתן בו נבחנה סוגיית ההתנגשות בין חופש הביטוי לביטחון המדינה והאזרחים. בפסיקת בית המשפט לאחר חקיקת "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" נקבע שכל פגיעה בחופש הביטוי מחויבת לעמוד בתנאים הנדרשים בחוק: א. הפגיעה מעוגנת בחוק ההולם את ערכי המדינה. ב. הפגיעה נועדה לתכלית ראויה. ג. הפגיעה אינה עולה על הנדרש. במדינת ישראל קיימים חוקים המטילים מגבלות על חופש הביטוי, בין אלה: איסור על פרסום דברי תועבה, איסור המרדה; איסור פרסום והסתה לגזענות; איסור פרסום והסתה לאלימות וטרור, ועוד. כמו כן מוגבל חופש הביטוי במסגרת החוק האוסר על לשון הרע והחוק למניעת הטרדה מינית. המגבלות העיקריות על הזכות להפגין בישראל נקבעו בחוק העונשין, והבולטות שבהן הן פגיעה בגופו של אדם, איסור המרדה והסתה, התקהלות אסורה ונזק לרכוש ציבורי או פרטי. הפגנות אשר מוגדרות כאסיפה או תהלוכה, לפי פקודת המשטרה, טעונות ברישיון מהמשטרה, בעוד שמשמרות מחאה נחשבות חוקיות ולא-טעונות רישיון. בכל הנוגע להפגנות בשטחים הכבושים, קיים צו צבאי אשר אוסר על קיומן דה-פקטו. הצו אוסר על תהלוכה, או אספה ללא רישיון, כמו כן גם נאסר על הנפת הצגת או קביעת דגלים או סמלים מדיניים ללא היתר ונאסר להדפיס חומר מדיני ללא היתר. בישראל, כמו בשאר העולם, קיימים אמצעים לפיזור הפגנות. בין היתר, למשטרה הכחולה וליס"מ יש אפשרות לפזר הפגנה לא חוקית או הפגנה אשר נהפכת לאלימה ע"י שימוש בגז מדמיע, אלות, כדורי גומי ואף ירי חי. לעיון נוסף: על בג"ץ קול העם ומשמעותו - לחצ/י כאן הזכות לחופש הביטוי וחופש ההפגנה מאת האגודה לזכויות האזרח - לחצ/י כאן רקע על הזכות להפגין וגבוליתיה מאת המכון הישראלי לדמוקרטיה - לחצ/י כאן מידע שימושי למפגינים/ות מאת האגודה לזכויות האזרח - לחצ/י כאן |
סרטון קצר על חופש הביטויסרטים רלוונטיים |