הזכות לחינוך
רקע - הזכות לחינוך
הזכות לחינוך הינה זכות יסוד אשר נחקקה בשנת 1948 בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם באו"ם. באופן כללי, הזכות לחינוך משמעה הנגשת החינוך לכל אדם – ילד ומבוגר.
באמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, מוגדרת מטרת החינוך באופן הבא – "החינוך ייועד לפיתוחן המלא של אישיות האדם ותחושת כבודו, ולחזק את כיבוד זכויות האדם וחירויות היסוד" (סעיף 1.13). הזכות לחינוך חשובה בפני עצמה, ולצד זאת, זכויות אחרות ורבות הינן פועל יוצא שלה. כך למשל, בכדי שהזכות לבחור ולהיבחר תכול באופן שוויוני על כל אזרחי המדינה, יש להעניק לאלו האחרונים חינוך שווה. כמו כן, על מנת שיוכל אדם לממש את זכויותיו החברתיות כגון הזכות לשוויון והזכות לרמת חיים נאותה, על המדינה להעניק חינוך שווה לכל. נראה כי הכלי החינוכי הינו אף אינטרס מדיני. השתכרותו של אדם תלויה בחינוכו, ולכן ניתן לראות בחינוך גם כ"השקעה" מדינית לטווח הארוך. סרטון קצר על הזכות לחינוך |
הזכות לחינוך בישראל
ישראל נמנית כיום עם המדינות החברות באו"ם, אולם איננה מכירה בזכות לחינוך כזכות יסוד. החוק מעוגן בישראל ב'חוק לימוד חובה' התש"ט-1949. החוק קובע כי החינוך הינו באחריות משרד החינוך ומתוקצב על ידי המדינה. החוק מחייב את שני הצדדים – המדינה והאזרח; על כל הילדים מגיל 5 ועד גיל 16 לבקר במסגרת חינוכית, ועל המדינה להעניק חינוך חינם לילד מגיל 5 עד סוף כיתה י"ב. בשנים מאוחרות יותר הוגדר גם חוק חינוך מיוחד, אשר נועד לילדים בעלי צרכים חינוכיים מיוחדים, אשר מאריך את מספר שנות הלימוד חינם עד גיל 21, ומטרתו היא לספק לילדים אלו מתקנים להם הם זקוקים ואשר לא קיימים בבתי הספר הרגילים. מעבר להגדרת הזכות לחינוך בחוק, תפקידה של המדינה הנוסף הינו לאכוף אותה ולדאוג למימושה. הזכות לחינוך מנוסחת באופן כה כללי המעלה שאלות רבות, ולכן גם ישנו קושי ביישומה בפועל – מהו חינוך? עד איזה שלב יש להעניק לאדם חינוך? האם החינוך צריך להיות שווה ודומה לכל בני האדם? מה קורה כאשר קבוצה מסוימת איננה מעוניינת בתכני החינוך אשר מגדירה המדינה? כנראה מכל האמור עד כה – הבסיס החוקי למימוש הזכות לחינוך קיים. ואולם, אם נבחן את מימוש הזכות בפועל נתקל בבעיות רבות, אשר הבולטת שבהן הינה אי השוויון בין תלמידים ממגזרים שונים. כך בישראל וכך בעולם. בנוסף, הזכות לחינוך בישראל מאתגרת במיוחד, וזאת בשל קיומן של קבוצות מיעוט אשר אינן מעוניינות בתכנית הליבה שקבעה המדינה. קבוצות אלו מקיימות חינוך עצמאי, בו הן עצמן קובעות את התכנים הלימודיים (באופן חלקי או מלא), ומקבלות תקציב חלקי מן המדינה. מידע על חוסר שוויון בחינוך בין מגזרים שונים בישראל ניתן למצוא באתר של האגודה לזכויות האזרח
הזכות לחינוך - מה היא? לחצ/י כאן מאמרים שונים על הזכות לחינוך - לחצ/י כאן סרטים רלוונטיים: |